יום שבת, 28 באפריל 2012

פסיכולוג בקריות


שמי יורם צדיק, פסיכולוג קליני בכיר,
מדריך בפסיכודאגנוסטיקה ובפסיכותרפיה,
מטפל זוגי ומשפחתי מוסמך.
אני מטפל ומדריך בטיפול נפשי קצר-מועד וממוקד,
מטפל ומדריך ב"חשיפה ממושכת" לטיפול במצבי פוסט-טראומה
ובטיפול קוגניטיבי התנהגותי בנושאים שונים.
.050-2064065
@
פסיכולוג בקריות –
הקליניקה במקום מרכזי ונגיש בקרית מוצקין.
@
מי שרוצה לדעת עלי יותר יכול להיכנס לפרופיל שלי באתר "עסקים עושים עסקים"
http://www.bizmakebiz.co.il/Members/28e28477-f5be-4a2c-966f-bc7ee912e887/
@
כמו כן, ניתן לקרוא פוסטים שלי ב 3 בלוגים
הבלוג הנוכחי:
http://zadik-prolongedexposure.blogspot.com

ושניים נוספים:
http://zadik-cbt.blogspot.com
http://zadik-ethics.blogspot.com
בפייסבוק:
http://facebook.com/yoramzadik
2 דפי אוהדים:
"טיפול פסיכולוגי קצר-מועד וממוקד"
"שיטות מתקדמות לטיפול בפוסט טראומה"
@
כרטיס הביקור שלי באתר "פסיכולוגיה עברית"
http://www.hebpsy.net/showprofile.asp?id=1117
מוביל למאמרים מקצועיים רבים שכתבתי
@
מאמרים באתר Articles
http://www.articles.co.il/author/24796
@
צלצלו אלי
050-2064065
פסיכולוג בקריות

יום רביעי, 25 באפריל 2012

לזכור את הנופלים

יום הזכרון לחללי צה"ל
מעלה בכל אחד מאתנו מחשבות על אנשים שנהרגו,
שהיו
חלק מההיסטוריה האישית שלנו,
אנשים
שהכרנו ואהבנו.
ביום הזכרון לחללי צה"ל
אני רוצה להזכיר שמות של 4 חברים
שנהרגו במהלך שרותם הצבאי,
לפני שנים רבות:

שמואל (מולי) טיאר ז"ל שנהרג כצלף באיזור הדרום
משה (מוסה) הימלפרב ז"ל שנפל מצוק מערת הקשת שליד אדמית
דורון (דוני ) גביש ז"ל שנהרג בתאונת מטוס קל בהיותו בקורס טיס
יצחק (איציק) אלחדיף ז"ל - שנהרג בתאונת דרכים בדרך לקיבוץ מבוא חמה, שבו שרת במסגרת הנח"ל.
שמותיהם כלולים באנדרטה שברח' מאפו בשכונת אחוזה בחיפה, לא רחוק מבית חולים "כרמל".
כל אחד ונסיבות מותו.
כל אחד ונסיבות חייו.
כל אחד השאיר אחריו משפחה, הורים, אחים, חברים.
עברו הרבה שנים.
החיים נמשכים, אבל האנשים שנפלו
נישארים בזכרונם של מי שנשארו

יום שלישי, 24 באפריל 2012

התמודדות אלמנות צה"ל עם השכול


סקר שנערך בקרב אלמנות צה"ל והציבור הרחב

על ידי מכון המחקר "סמית"


 חושף נתונים על התמודדותן של אלמנות צה"ל עם השכול:

שישים אחוזים מאלמנות צה"ל

סובלות מתופעות פוסט טראומטיות,

מחרדות ומלחץ דם גבוה.

40% מהאלמנות מציינות

כי הדבר הקשה ביותר בו נתקלו מאז שהפכו לאלמנות

היה גידול הילדים,

ו-49% אחוזים השיבו כי היו אלה

הבדידות והתא המשפחתי שנהרס.
המחקר מלמד כי

מרבית האלמנות (כ-60%)

לא נישאו בשנית ולא חיות עם בני זוג.



ממצאים אלה מלמדים על הצורך

בעזרה נפשית לאלמנות רבות.

נראה שמעבר לתהליך האבל הטבעי, שלוקח

בדרך כלל כשנה עד שנה וחצי –

יש קשיים ניכרים לאורך שנים.

המחקר התמקד באלמנות צהל,

אולם סביר שגם אלמנות ואלמנים מסיבות אזרחיות

(פיגועים, תאונות דרכים, תאונות עבודה ומחלות)

סובלים מקשיים דומים.