יום רביעי, 5 באוגוסט 2020

PTSD 5

PTSD 5  

להלן רשימה של בעיות המופיעות אצל אנשים , לאחר שחוו אירוע טראומטי. קרא/י בעיון והקפ/י את המספר (0-3) שמתאר בצורה הטובה ביותר באיזו תדירות בעיה זו הפריעה לך במהלך החודש האחרון. דרג/י כל בעיה ביחס לארוע הטראומטי אותו תיארת בפריט 14.

0   כלל לא או פעם אחת בלבד

1   מדי פעם

2   חצי מהזמן

3   כמעט תמיד

 

3  2  1  0    היו לך מחשבות או עלו בדמיונך תמונות של הארוע הטראומטי שעלו בראשך כשלא רצית בכך

3  2  1  0    היו לך חלומות רעים או סיוטים על האירוע הטראומטי

3  2  1  0    חווית מחדש את האירוע הטראומטי, פעלת או הרגשת כאילו זה מתרחש שוב

3  2  1  0    הרגשת נסער/ת כשנחשפת לסימנים המזכירים את האירוע הטראומטי

3  2  1  0    חווית תגובות פיזיות כשהוזכר לך האירוע הטראומטי  (למשל- הזעה, דפיקות לב מהירות)

3  2  1  0    ניסית לא לחשוב, לדבר או להרגיש את הארוע הטראומטי

3  2  1  0    ניסית להימנע מפעילויות, אנשים או מקומות שמזכירים לך את האירוע הטראומטי

3  2  1  0    לא הצלחת לזכור חלק חשוב מהאירוע הטראומטי

3  2  1  0    יש לך פחות עניין או שהשתתפת הרבה פחות בפעילויות חשובות

3  2  1  0    חשת מרוחק/ת או מנותק/ת מאנשים סביבך

3  2  1  0    חשת קהות רגשית (למשל – חוסר יכולת לבכות או לחוש אהבה כלפי אחרים)

3  2  1  0    הרגשת כאילו תוכניותיך לעתיד לא תתממשנה (שלא יהיו לך קריירה, חיי נישואין, ילדים או חיים ארוכים)

3  2  1  0    האשמת את עצמך או אחרים בגרימת האירוע הטראומטי או בגרימת התוצאות שלו

3  2  1  0    חשת רגשות שליליים הקשורים לטראומה ( כמו פחד, אימה, כעס, אשמה או בושה)

3  2  1  0    היו לך קשיים להירדם או לישון

3  2  1  0    היתה לך התנהגות רגזנית או תוקפנית

3  2  1  0    היה לך קושי להתרכז (איבדת קשב במהלך שיחה, התקשית לעקוב אחר תכנית בטלביזיה)

3  2  1  0    היית עירני/ת יתר על המידה (למשל – בדקת מי נמצא סביבך, חשת חוסר מנוחה כשגבך אל הדלת וכו')

3  2  1  0    היית עצבני או נבהל/ת בקלות (למשל כשמישהו הגיח מאחוריך)  

3  2  1  0    היתה לך התנהגות פזיזה או התנהגות של פגיעה עצמית 


יום שני, 24 ביולי 2017

טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT בקריות



שלום רב,



הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי הוא טיפול ממוקד, שעוסק בבעיות ההווה, מתוך גישת פתרון בעיות והורדת סימפטומים מעיקים, המורידים את התפקוד.
הוא עוסק בעיקר בהווה ובעתיד, אך מתייחס לעבר רק כאשר הדבר הכרחי לקידום הטיפול (להבנת התפתחות הבעיות, ולהתמקדות בחוויות המפריעות, כמו במצבים פוסט טראומטיים).

הטיפול עוסק ב 4 נושאים, שמשפיעים האחד על השני: מחשבות, רגשות, התנהגות ותגובות גופניות.

מדובר בטיפול יחסית קצר, עם תוצאות מוכחות במחקרים מבוקרים ובניסיון הקליני.

האם יש הבדל בין תושבי הקריות לבין תושבי חיפה בהעדפת הטיפול הקוגניטיבי על גישות אחרות?
אין על כך מידע, אולם סביר שיש אוכלוסיה מאוד מגוונת בשני המקומות.

בשנים האחרונות תושבי הקריות מעדיפים לקבל את הטיפול באיזור מגוריהם, ולא לנסוע לשם כך לחיפה.

הקליניקה שלי במקום מרכזי ונגיש בתחילת שדרות גושן שבקרית מוצקין. 

יום שישי, 24 בפברואר 2017

עידכון בהגדרת הפרעה פוסט טראומטית

שלום לכולם,


הספר של האבחנות הפסיכיאטריות של הפסיכיאטרים בארה"ב נקרא DSM.
המהדורה האחרונה נקראת DSM5 ופורסמה במאי 2013, שנים רבות אחרי המהדורה הקודמת.
(המהדורה הקודמת - DSM4 - פורסמה ב 1994) .


למרות שהמהדורה החדשה פורסמה  כבר לפני כ 4 שנים, עדיין רבים, כולל אנשי המקצוע, לא מודעים לשינויים שהוכנסו בהגדרת ההפרעה.


אז מה השינויים שהוכנסו?


ראשית, ההפרעה הפוסט טראומטית כבר לא כלולה בין הפרעות החרדה, אלא היא הפרעה נפרדת.


שנית, יש שינוי בהגדרת הארוע הטראומטי.
ב DSM4   היתה דרישה שבזמן הארוע הטראומטי האדם חווה אימה או חוסר אונים.
חיילים מהיחידות המובחרות של צבא ארה"ב טענו שבעקבות האימונים שלהם הם אינם חשים אימה או חוסר אונים במצבים כאלה, ולא הגיוני שבשל כך לא יוכרו כסובלים מהפרעה פוסט טראומטית.
טענתם התקבלה והדרישה הזו הוסרה, מהגדרת הארוע הטראומטי.


שלישית, יש שינוי באשכולות הסימפטומים.


ב DSM4  הוגדרו 3 אשכולות של סימפטומים:
חודרנות - 5 סימפטומים (יש צורך בסימפטום אחד לפחות)
הימנעות - 7 סימפטומים (יש צורך ב3 סימפטומים לפחות)
עוררות יתר - 5 סימפטומים (יש צורך ב 2 סימפטומים לפחות)
בסה"כ 17 סימפטומים.


ב DSM5  הוגדרו 4 אשכולות של סימפטומים:
חודרנות - 5 סימפטומים (יש צורך בסימפטום אחד לפחות)
הימנעות - 2 סימפטומים (יש צורך בסימפטום אחד לפחות)
שינויים שליליים ברגשות ובמחשבות הקשורים לטראומה (יש צורך ב2 סימפטומים לפחות)
עוררות יתר - 6 סימפטומים (יש צורך ב 2 סימפטומים לפחות)
בסה"כ 20 סימפטומים




בקרוב אעלה כאן שאלון דיווח-עצמי מעודכן (לפי הגדרות ה DSM5) להפרעה הפוסט טראומטית


יורם צדיק
050-2064065









יום שבת, 28 באפריל 2012

פסיכולוג בקריות


שמי יורם צדיק, פסיכולוג קליני בכיר,
מדריך בפסיכודאגנוסטיקה ובפסיכותרפיה,
מטפל זוגי ומשפחתי מוסמך.
אני מטפל ומדריך בטיפול נפשי קצר-מועד וממוקד,
מטפל ומדריך ב"חשיפה ממושכת" לטיפול במצבי פוסט-טראומה
ובטיפול קוגניטיבי התנהגותי בנושאים שונים.
.050-2064065
@
פסיכולוג בקריות –
הקליניקה במקום מרכזי ונגיש בקרית מוצקין.
@
מי שרוצה לדעת עלי יותר יכול להיכנס לפרופיל שלי באתר "עסקים עושים עסקים"
http://www.bizmakebiz.co.il/Members/28e28477-f5be-4a2c-966f-bc7ee912e887/
@
כמו כן, ניתן לקרוא פוסטים שלי ב 3 בלוגים
הבלוג הנוכחי:
http://zadik-prolongedexposure.blogspot.com

ושניים נוספים:
http://zadik-cbt.blogspot.com
http://zadik-ethics.blogspot.com
בפייסבוק:
http://facebook.com/yoramzadik
2 דפי אוהדים:
"טיפול פסיכולוגי קצר-מועד וממוקד"
"שיטות מתקדמות לטיפול בפוסט טראומה"
@
כרטיס הביקור שלי באתר "פסיכולוגיה עברית"
http://www.hebpsy.net/showprofile.asp?id=1117
מוביל למאמרים מקצועיים רבים שכתבתי
@
מאמרים באתר Articles
http://www.articles.co.il/author/24796
@
צלצלו אלי
050-2064065
פסיכולוג בקריות

יום רביעי, 25 באפריל 2012

לזכור את הנופלים

יום הזכרון לחללי צה"ל
מעלה בכל אחד מאתנו מחשבות על אנשים שנהרגו,
שהיו
חלק מההיסטוריה האישית שלנו,
אנשים
שהכרנו ואהבנו.
ביום הזכרון לחללי צה"ל
אני רוצה להזכיר שמות של 4 חברים
שנהרגו במהלך שרותם הצבאי,
לפני שנים רבות:

שמואל (מולי) טיאר ז"ל שנהרג כצלף באיזור הדרום
משה (מוסה) הימלפרב ז"ל שנפל מצוק מערת הקשת שליד אדמית
דורון (דוני ) גביש ז"ל שנהרג בתאונת מטוס קל בהיותו בקורס טיס
יצחק (איציק) אלחדיף ז"ל - שנהרג בתאונת דרכים בדרך לקיבוץ מבוא חמה, שבו שרת במסגרת הנח"ל.
שמותיהם כלולים באנדרטה שברח' מאפו בשכונת אחוזה בחיפה, לא רחוק מבית חולים "כרמל".
כל אחד ונסיבות מותו.
כל אחד ונסיבות חייו.
כל אחד השאיר אחריו משפחה, הורים, אחים, חברים.
עברו הרבה שנים.
החיים נמשכים, אבל האנשים שנפלו
נישארים בזכרונם של מי שנשארו

יום שלישי, 24 באפריל 2012

התמודדות אלמנות צה"ל עם השכול


סקר שנערך בקרב אלמנות צה"ל והציבור הרחב

על ידי מכון המחקר "סמית"


 חושף נתונים על התמודדותן של אלמנות צה"ל עם השכול:

שישים אחוזים מאלמנות צה"ל

סובלות מתופעות פוסט טראומטיות,

מחרדות ומלחץ דם גבוה.

40% מהאלמנות מציינות

כי הדבר הקשה ביותר בו נתקלו מאז שהפכו לאלמנות

היה גידול הילדים,

ו-49% אחוזים השיבו כי היו אלה

הבדידות והתא המשפחתי שנהרס.
המחקר מלמד כי

מרבית האלמנות (כ-60%)

לא נישאו בשנית ולא חיות עם בני זוג.



ממצאים אלה מלמדים על הצורך

בעזרה נפשית לאלמנות רבות.

נראה שמעבר לתהליך האבל הטבעי, שלוקח

בדרך כלל כשנה עד שנה וחצי –

יש קשיים ניכרים לאורך שנים.

המחקר התמקד באלמנות צהל,

אולם סביר שגם אלמנות ואלמנים מסיבות אזרחיות

(פיגועים, תאונות דרכים, תאונות עבודה ומחלות)

סובלים מקשיים דומים.

יום רביעי, 23 בנובמבר 2011

מחקר: טיפול קוגניטיבי התנהגותי היה יעיל יותר מטיפול תרופתי בפוסט טראומה

פוסט טראומה: "לא כל אחד זקוק לטיפול כדי להחלים"