PTSD 5

PTSD 5  

להלן רשימה של בעיות המופיעות אצל אנשים , לאחר שחוו אירוע טראומטי. קרא/י בעיון והקפ/י את המספר (0-3) שמתאר בצורה הטובה ביותר באיזו תדירות בעיה זו הפריעה לך במהלך החודש האחרון. דרג/י כל בעיה ביחס לארוע הטראומטי אותו תיארת בפריט 14.

0   כלל לא או פעם אחת בלבד

1   מדי פעם

2   חצי מהזמן

3   כמעט תמיד

 

3  2  1  0    היו לך מחשבות או עלו בדמיונך תמונות של הארוע הטראומטי שעלו בראשך כשלא רצית בכך

3  2  1  0    היו לך חלומות רעים או סיוטים על האירוע הטראומטי

3  2  1  0    חווית מחדש את האירוע הטראומטי, פעלת או הרגשת כאילו זה מתרחש שוב

3  2  1  0    הרגשת נסער/ת כשנחשפת לסימנים המזכירים את האירוע הטראומטי

3  2  1  0    חווית תגובות פיזיות כשהוזכר לך האירוע הטראומטי  (למשל- הזעה, דפיקות לב מהירות)

3  2  1  0    ניסית לא לחשוב, לדבר או להרגיש את הארוע הטראומטי

3  2  1  0    ניסית להימנע מפעילויות, אנשים או מקומות שמזכירים לך את האירוע הטראומטי

3  2  1  0    לא הצלחת לזכור חלק חשוב מהאירוע הטראומטי

3  2  1  0    יש לך פחות עניין או שהשתתפת הרבה פחות בפעילויות חשובות

3  2  1  0    חשת מרוחק/ת או מנותק/ת מאנשים סביבך

3  2  1  0    חשת קהות רגשית (למשל – חוסר יכולת לבכות או לחוש אהבה כלפי אחרים)

3  2  1  0    הרגשת כאילו תוכניותיך לעתיד לא תתממשנה (שלא יהיו לך קריירה, חיי נישואין, ילדים או חיים ארוכים)

3  2  1  0    האשמת את עצמך או אחרים בגרימת האירוע הטראומטי או בגרימת התוצאות שלו

3  2  1  0    חשת רגשות שליליים הקשורים לטראומה ( כמו פחד, אימה, כעס, אשמה או בושה)

3  2  1  0    היו לך קשיים להירדם או לישון

3  2  1  0    היתה לך התנהגות רגזנית או תוקפנית

3  2  1  0    היה לך קושי להתרכז (איבדת קשב במהלך שיחה, התקשית לעקוב אחר תכנית בטלביזיה)

3  2  1  0    היית עירני/ת יתר על המידה (למשל – בדקת מי נמצא סביבך, חשת חוסר מנוחה כשגבך אל הדלת וכו')

3  2  1  0    היית עצבני או נבהל/ת בקלות (למשל כשמישהו הגיח מאחוריך)  

3  2  1  0    היתה לך התנהגות פזיזה או התנהגות של פגיעה עצמית 

טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT בקריות

שלום רב,

הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי הוא טיפול ממוקד, שעוסק בבעיות ההווה, מתוך גישת פתרון בעיות והורדת סימפטומים מעיקים, המורידים את התפקוד.
הוא עוסק בעיקר בהווה ובעתיד, אך מתייחס לעבר רק כאשר הדבר הכרחי לקידום הטיפול (להבנת התפתחות הבעיות, ולהתמקדות בחוויות המפריעות, כמו במצבים פוסט טראומטיים).

הטיפול עוסק ב 4 נושאים, שמשפיעים האחד על השני: מחשבות, רגשות, התנהגות ותגובות גופניות.

מדובר בטיפול יחסית קצר, עם תוצאות מוכחות במחקרים מבוקרים ובניסיון הקליני.

האם יש הבדל בין תושבי הקריות לבין תושבי חיפה בהעדפת הטיפול הקוגניטיבי על גישות אחרות?
אין על כך מידע, אולם סביר שיש אוכלוסיה מאוד מגוונת בשני המקומות.

בשנים האחרונות תושבי הקריות מעדיפים לקבל את הטיפול באיזור מגוריהם, ולא לנסוע לשם כך לחיפה.

הקליניקה שלי במקום מרכזי ונגיש בתחילת שדרות גושן שבקרית מוצקין. 

עידכון בהגדרת הפרעה פוסט טראומטית

שלום לכולם,


הספר של האבחנות הפסיכיאטריות של הפסיכיאטרים בארה"ב נקרא DSM.
המהדורה האחרונה נקראת DSM5 ופורסמה במאי 2013, שנים רבות אחרי המהדורה הקודמת.
(המהדורה הקודמת - DSM4 - פורסמה ב 1994) .


למרות שהמהדורה החדשה פורסמה  כבר לפני כ 4 שנים, עדיין רבים, כולל אנשי המקצוע, לא מודעים לשינויים שהוכנסו בהגדרת ההפרעה.


אז מה השינויים שהוכנסו?


ראשית, ההפרעה הפוסט טראומטית כבר לא כלולה בין הפרעות החרדה, אלא היא הפרעה נפרדת.


שנית, יש שינוי בהגדרת הארוע הטראומטי.
ב DSM4   היתה דרישה שבזמן הארוע הטראומטי האדם חווה אימה או חוסר אונים.
חיילים מהיחידות המובחרות של צבא ארה"ב טענו שבעקבות האימונים שלהם הם אינם חשים אימה או חוסר אונים במצבים כאלה, ולא הגיוני שבשל כך לא יוכרו כסובלים מהפרעה פוסט טראומטית.
טענתם התקבלה והדרישה הזו הוסרה, מהגדרת הארוע הטראומטי.


שלישית, יש שינוי באשכולות הסימפטומים.


ב DSM4  הוגדרו 3 אשכולות של סימפטומים:
חודרנות - 5 סימפטומים (יש צורך בסימפטום אחד לפחות)
הימנעות - 7 סימפטומים (יש צורך ב3 סימפטומים לפחות)
עוררות יתר - 5 סימפטומים (יש צורך ב 2 סימפטומים לפחות)
בסה"כ 17 סימפטומים.


ב DSM5  הוגדרו 4 אשכולות של סימפטומים:
חודרנות - 5 סימפטומים (יש צורך בסימפטום אחד לפחות)
הימנעות - 2 סימפטומים (יש צורך בסימפטום אחד לפחות)
שינויים שליליים ברגשות ובמחשבות הקשורים לטראומה (יש צורך ב2 סימפטומים לפחות)
עוררות יתר - 6 סימפטומים (יש צורך ב 2 סימפטומים לפחות)
בסה"כ 20 סימפטומים




בקרוב אעלה כאן שאלון דיווח-עצמי מעודכן (לפי הגדרות ה DSM5) להפרעה הפוסט טראומטית


יורם צדיק
050-2064065

פסיכולוג בקריות

שמי יורם צדיק, פסיכולוג קליני בכיר,

מדריך בפסיכודאגנוסטיקה ובפסיכותרפיה,

מטפל זוגי ומשפחתי מוסמך.

אני מטפל ומדריך בטיפול נפשי קצר-מועד וממוקד,

מטפל ומדריך ב"חשיפה ממושכת" לטיפול במצבי פוסט-טראומה

ובטיפול קוגניטיבי התנהגותי בנושאים שונים.

.050-2064065

@

פסיכולוג בקריות –

הקליניקה במקום מרכזי ונגיש בקרית מוצקין.

@

מי שרוצה לדעת עלי יותר יכול להיכנס לפרופיל שלי באתר "עסקים עושים עסקים"

http://www.bizmakebiz.co.il/Members/28e28477-f5be-4a2c-966f-bc7ee912e887/

@

כמו כן, ניתן לקרוא פוסטים שלי ב 3 בלוגים

הבלוג הנוכחי:

http://zadik-prolongedexposure.blogspot.com

ושניים נוספים:

http://zadik-cbt.blogspot.com

http://zadik-ethics.blogspot.com

בפייסבוק:

‏http://facebook.com/yoramzadik

2 דפי אוהדים:

"טיפול פסיכולוגי קצר-מועד וממוקד"

"שיטות מתקדמות לטיפול בפוסט טראומה"

@

כרטיס הביקור שלי באתר "פסיכולוגיה עברית"

http://www.hebpsy.net/showprofile.asp?id=1117

מוביל למאמרים מקצועיים רבים שכתבתי

@

מאמרים באתר Articles

http://www.articles.co.il/author/24796

@

צלצלו אלי

050-2064065

פסיכולוג בקריות

לזכור את הנופלים

יום הזכרון לחללי צה"ל

מעלה בכל אחד מאתנו מחשבות על אנשים שנהרגו,

שהיו
חלק מההיסטוריה האישית שלנו,

אנשים

שהכרנו ואהבנו.

ביום הזכרון לחללי צה"ל

אני רוצה להזכיר שמות של 4 חברים

שנהרגו במהלך שרותם הצבאי,

לפני שנים רבות:

שמואל (מולי) טיאר ז"ל שנהרג כצלף באיזור הדרום

משה (מוסה) הימלפרב ז"ל שנפל מצוק מערת הקשת שליד אדמית

דורון (דוני ) גביש ז"ל שנהרג בתאונת מטוס קל בהיותו בקורס טיס

יצחק (איציק) אלחדיף ז"ל - שנהרג בתאונת דרכים בדרך לקיבוץ מבוא חמה, שבו שרת במסגרת הנח"ל.

שמותיהם כלולים באנדרטה שברח' מאפו בשכונת אחוזה בחיפה, לא רחוק מבית חולים "כרמל".

כל אחד ונסיבות מותו.

כל אחד ונסיבות חייו.

כל אחד השאיר אחריו משפחה, הורים, אחים, חברים.

עברו הרבה שנים.

החיים נמשכים, אבל האנשים שנפלו

נישארים בזכרונם של מי שנשארו

התמודדות אלמנות צה"ל עם השכול

סקר שנערך בקרב אלמנות צה"ל והציבור הרחב

על ידי מכון המחקר "סמית"

( http://news.walla.co.il/?w=/22/1664418

 חושף נתונים על התמודדותן של אלמנות צה"ל עם השכול:

שישים אחוזים מאלמנות צה"ל

סובלות מתופעות פוסט טראומטיות,

מחרדות ומלחץ דם גבוה.

40% מהאלמנות מציינות

כי הדבר הקשה ביותר בו נתקלו מאז שהפכו לאלמנות

היה גידול הילדים,

ו-49% אחוזים השיבו כי היו אלה

הבדידות והתא המשפחתי שנהרס.
המחקר מלמד כי

מרבית האלמנות (כ-60%)

לא נישאו בשנית ולא חיות עם בני זוג.

ממצאים אלה מלמדים על הצורך

בעזרה נפשית לאלמנות רבות.

נראה שמעבר לתהליך האבל הטבעי, שלוקח

בדרך כלל כשנה עד שנה וחצי –

יש קשיים ניכרים לאורך שנים.

המחקר התמקד באלמנות צהל,

אולם סביר שגם אלמנות ואלמנים מסיבות אזרחיות

(פיגועים, תאונות דרכים, תאונות עבודה ומחלות)

סובלים מקשיים דומים.

מחקר: טיפול קוגניטיבי התנהגותי היה יעיל יותר מטיפול תרופתי בפוסט טראומה

פוסט טראומה: "לא כל אחד זקוק לטיפול כדי להחלים"

ממחקר פורץ דרך בבית חולים 'הדסה עין כרם'

העוסק בתסמונת הפוסט-טראומה,

ממנה סובלים כ-7% מהאוכלוסייה ,

עולה כי טיפול קוגנטיבי התנהגותי אפקטיבי יותר

מאשר טיפול תרופתי נגד דיכאון, בעקבות אירוע טראומטי.

ראש המחקר, פרופסור אריה שליו:

"לא כל אחד זקוק לטיפול תרופתי על מנת להחלים"

הקישור:

http://www.jerusalemnet.co.il/article/40387

טיפול קבוצתי לניהול כעסים (Anger Management) עם לוחמים נפגעי פוסט-טראומה

שלום לכולם,

באתר "פסיכולוגיה עברית" התפרסם הבוקר המאמר

טיפול קבוצתי לניהול כעסים (Anger Management) עם לוחמים נפגעי פוסט-טראומה

שנכתב על ידי אבי לוי, ד"ר יעל כספי ויורם צ. צדיק.

הקישור למאמר :

http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2682

אתם מוזמנים לקרוא.

יורם

סרטון ביו-טיוב על טראומה, פוסט טראומה וטיפול באמצעות "חשיפה ממושכת"

שלום לקוראי הבלוג,
העליתי סרטון ביו-טיוב  ובו אני מסביר על
טראומה, פוסט טראומה וטיפול באמצעות "חשיפה ממושכת"
הקישור לסרטון:
http://www.youtube.com/watch?v=tM3WOGoegs0&feature=related
יורם

שיקום לאחר פציעה במלחמת יום כיפור

שיקום לאחר פציעה במלחמת יום כיפור

יורם עשת כתב ספר מדהים על השיקום שעבר לאחר פציעה במלחמת יום כיפור.

הספר נקרא "אדם הולך הביתה" (הוצאת "כתר" 2010).

שליש מהספר מתאר את אירועי המלחמה שעבר, ושני שלישים מתארים את תהליך השיקום. ממצב של פציעה קשה, על סף המוות, הגיע לאחר שנים של עבודה קשה להיות דוקטור לגיאולוגיה ופרופסור לטכניקות למידה באוניברסיטה הפתוחה.

ב 18 לאוקטובר 1973, כשהיה באזור הכפרי ליד תעלת המים המתוקים שבמצרים, לאחר חציית התעלה למצרים במסגרת אוגדת שרון, פגע בו פגז ופצע אותו קשה. הוא היה בן 23, נשוי ואב לתינוק.

יורם עשת נפצע קשה בראשו מפגיעת הפגז ורבים חשבו אותו למת. רופא שטיפל בו לא ויתר, חבש את ראשו ואת שאר פציעותיו ושלח אותו לבית חולים בארץ. עוד באותו יום נותח במחלקה נוירוכירורגית וחייו ניצלו.

בהמשך עבר למחלקת שיקום, שבה היה צריך ללמוד מחדש ללכת, להתלבש, לכפתר כפתורים, וגם ללמוד מחדש קרוא וכתוב. הוא מתאר את התהליך שהיה עליו לעבור, את התחושות והמחשבות שליוו אותו,  בצורה  מרתקת ורגישה.

על הנכונות שלו להישיר מבט מול מצבו הקשה ולהתמודד, ניתן ללמוד גם מהתיאור של הסצנה שבה זמרת צעירה, חוה (אלברשטיין) באה לשיר לו, כדי לשמח את רוחו, והוא מתעקש לבקש שהיא תשיר את השיר "שחמט", שעוסק במלחמה ובחיילים הפוגעים ונפגעים (עמ' 152-3).

עם קשיים ניכרים בקריאה ובכתיבה (עקב פגיעה מוחית ועקב פציעתה של היד הדומיננטית, שבה היה רגיל לכתוב). הוא החל את לימודי הארכיאולוגיה באוניברסיטה, ולאחר כמה שנים הגיע ללמוד גיאולוגיה, בדיוק כפי שתכנן וחלם לפני הפציעה.

הוא היה צריך להתמודד גם עם זיכרונות פוסט-טראומטיים שחזרו שוב ושוב, ושהפריעו לתפקד: היה נזכר בדמות של "החייל השרוף" (ישראלי) ובדמות "החייל החצוי" (מצרי)  ובדמויות נוספות.

החוויות שעבר הקשו עליו, בין היתר, להגיב בחום ובחיוך במפגש עם בנו התינוק (עמ' 144-6).  

פה ושם הוא מזכיר עזרה נפשית שקיבל. פסיכולוגית שבאה לשבת ליד מיטתו ולשמוע אותו במחלקה הנוירו-כירורגית ונתנה לו יחס אנושי, חם ומחבק (עמ' 115). היו גם חוויות פחות נעימות, עם פסיכיאטרית מאבחנת ופסיכולוג שהעביר טסטים פסיכו דיאגנוסטיים במחלקת השיקום (עמ' 189-194) וטיפול שנמשך שנה בשירותי היעוץ לסטודנט באוניברסיטה, שהיה מאופיין בשעות של שתיקה (עמ' 116).

עשת מתייחס בכמה מקומות בספר לתהליך השיקום, וחשוב להקשיב לדבריו.

"חודשיים שלמים ביליתי במחלקת שיקום עצבים ... חודשיים שבהם עשו כל מאמץ ללמד אותי להיות כמו כולם: לאכול, ללכת, לכפתר כפתורים, להרכיב פאזל ולפסל מאפרת עץ במפסלת, אך מרוב מאמץ לנרמל אותי שכחו לטפל בנפש המבוהלת ובשכלי המפורר" (עמ' 176).

וממשיך וכותב עשת (בעיקר על השיקום של פגיעת ראש, אולי על תהליך השיקום בכלל):

"אני יודע בבטחה שהשיקום באמת איננו מסתיים לעולם, שאין דבר כזה נכה משוקם, ושהחיים הם מסע אחד ארוך למציאת נתיבים חדשים במקום הנתיב שנכתש ברסיסי הפגז" (עמ' 176)

הוא מונה 3 המלצות שנתן לו הפרופסור כשעזב את מחלקת השיקום (עמ' 250):

1.      "אפילו אם תיכשל, תמיד תנסה שוב ושוב

2.      לעולם אל תנוח – המנוחה יועדה לבריאים

3.      אף פעם אל תחשוב למרחקים גדולים מדי, כי אז תתיאש

ועוד לקח חשוב:

4.      לא נורא לחרוד קצת. החרדה היא מנוע הרקטה שידחוף אותך לגבהים".

הספר מתמקד, במלחמה , בפציעה, ובשלבים הראשונים של הטיפול הרפואי והשיקומי, והוא אופטימי בכך שהוא מצביע על היכולת של אדם להתקדם , בעזרת מאמצים רבים, התמדה ונחישות.

גם אם המאבק אינו נגמר, ויש צורך להמשיך ולהתמודד כל החיים, יש בו ניצחון של רוח האדם המתמודד, שאינו מוותר, ותודה ליורם עשת ששיתף אותנו בתהליך שעבר.

מי מתאים (או לא מתאים) לטיפול בחשיפה

מי מתאים (או לא מתאים) לטיפול בחשיפה

הימנעויות הן אלמנט מרכזי

בהפרעות פאניקה

(הימנעות מהתמודדות עם חרדה),

במצבים פוסט-טראומטיים

(הימנעות מהתמודדות עם זכרונות קשים)

ובהפרעות אובססיביות-קומפולסיביות

(הימנעות מהתמודדות עם אי ודאות)

יש גם מקום חשוב להימנעויות בהפרעות דיכאוניות.

  +++++++++++++++++++++++++++++++++++

הטיפול בחשיפה הוא חלק חשוב

בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי להפרעות

המאופיינות בהימנעויות

+++++++++++++++++++++++++++++++++++++

חשיפה אינה מתאימה לכל מטופל.

אם המטופל אינו מתאים לטיפול זה,

או שעדיין אינו מוכן לו,

קיים סיכוי רב שלא ישתף פעולה

עם משימות חשיפה שיוצעו לו.

+++++++++++++++++++++++++++++++++++++

אתם מוזמנים לקרוא מאמר חדש שכתבתי בנושא

"מי מתאים (או לא מתאים) לטיפול בחשיפה -

תנאים להתמודדות ישירה עם חרדה, אי ודאות וזיכרונות קשים"

הקישור:

http://www.hebpsy.net/classic_articles.asp?id=2580

ניפגעי תאונות דרכים

שלום לכולם,
כתבתי מאמר על "ניפגעי תאונות דרכים"
שהתפרסם באתר המאמרים Articles
בתאריך  12.4.2010
וכבר היו לו עד היום  1103 צפיות

אתם מוזמנים להיכנס ולקרוא.
הקישור למאמר:
http://www.articles.co.il/article/66157

יורם

3 עובדות מדהימות על פוסט טראומה:

3  עובדות מדהימות על פוסט טראומה:

·         ללא טיפול בפוסט-טראומה, האדם עלול לסבול במשך שנים, ללא הטבה.

·        טיפול פסיכיאטרי סטנדרטי וטיפול שיחתי סטנדרטי

לא תמיד מביאים לשיפור במצב הפוסט-טראומטי

·        בעזרת טיפול יחסית קצר ניתן להביא להקלה משמעותית,

ואפילו להחלמה,

גם במצב פוסט-טראומטי ממושך וחמור !

ספור אמיתי :

חייל הותקף על ידי מאות ערבים כשנכנס עם ג'יפ למחנה פליטים,

בזמן האינתיפאדה הראשונה (1991).

זרקו עליו אבנים, חטפו את נשקו וכמעט שהרגו אותו.

זמן קצר אחרי הטראומה החל לסבול מסימפטומים חזקים של פוסט טראומה.

למרות הסימפטומים החריפים הוא לא פנה לטיפול במשך 13 שנה.

כשפנה לטיפול (כשאשתו ילדה את בנם השלישי) ,

הוא קיבל טיפול תרופתי פסיכיאטרי,

אך לא היתה הטבה במחשבות החודרניות, בפלשבקים, בקשיי השינה

ובהימנעויות ממקומות הומים ומסיטואציות חברתיות.

אז הוצע לו טיפול ב"חשיפה ממושכת", של 12 פגישות

הטיפול הביא להקלה רבה בסימפטומים של הפוסט טראומה ובסימפטומים הדיכאוניים.

כמה מספרים משאלוני דיווח עצמי (אפשר לדלג):

בשאלון סימפטומים של פוסט טראומה ירד מציון 28 (לפני הטיפול ב"חשיפה ממושכת")  ל 18 (אחרי), ול 16 (בזמן מעקב אחרי 8 חודשים).

בסימפטומים של הדיכאון ירד מ 31 (לפני הטיפול ב"חשיפה ממושכת")  ל 4 (אחרי).

שיפור מדהים.

"חשיפה ממושכת" נחשבת כ"ספינת הדגל" של הטיפול במצבי פוסט-טראומה

יורם צדיק

מטפל מומחה ומדריך ב"חשיפה ממושכת"

צלצלו אלי

050-2064065.

"חשיפה ממושכת" – סיפור מדהים על חשיבות הטיפול

"חשיפה ממושכת" – סיפור מדהים על חשיבות הטיפול

קשה להאמין אבל זה סיפור אמיתי (שדווח במאמר מקצועי ב 2007 בכתב עת אחראי בחו"ל):

אדם נפצע קשה באחת ממלחמות ישראל ולאחר פציעתו כמעט שנדרס על ידי טנקים.

הוא היה מאושפז שנתיים עד שהשתקם מבחינה פיזית.

מצבו הגופני השתפר בהדרגה, אבל הסימפטומים של פוסט-טראומה לא חלפו ונשארו גבוהים. הוא סבל מאוד. הוא גם התרחק מאנשים ולא היה מסוגל להחזיק במקום עבודה.

למרות הסימפטומים הפוסט-טראומטיים החמורים וקשיי התפקוד הקשים, הוא לא פנה לעזרה פסיכולוגית, במשך 17 שנים.

בסופו של דבר החליט (אחרי 17 שנים של סבל נפשי) לפנות לטיפול נפשי, ואובחן כסובל מהפרעה פוסט-טראומטית ברמה חמורה ומדיכאון מג'ורי.

הוא קיבל טיפול פסיכיאטרי תרופתי ופסיכותרפיה.

היתה אמנם הקלה בסימפטומים של הדיכאון, אך לא היתה הטבה בסימפטומים של ההפרעה הפוסט-טראומטית, שהתאפיינה במחשבות חוזרות על האירוע הטראומטי, בפלשבקים, סיוטים, הפרעות שינה קשות והימנעות משהייה במקומות הומי אדם.

אחרי 3 שנים במצב זה הוצע לו לעבור טיפול ב"חשיפה ממושכת", לטיפול בפוסט-טראומה החמורה ממנה המשיך לסבול.  

לאחר 10 פגישות של "חשיפה ממושכת" הסימפטומים של פוסט-טראומה ירדו מאוד.

בפגישת מעקב אחרי 6 חודשים הוא מסר שהפסיק להסתגר בחדרו, נעשה פעיל יותר, החל ללמוד, נסע לחו"ל ושם פגש את בתו אותה לא ראה במשך 7 שנים.

במונחים מספריים, בשאלון שמודד פוסט-טראומה הוא קיבל לפני שהתחיל בטיפול ב"חשיפה ממושכת" ציון 37 (המשקף פוסט-טראומה ברמה חמורה, מצב חמור שממנו סבל במשך  20 שנה) וירד לציון 13 (שמשקף מצב קל מאוד בתחום הפוסט-טראומה) בסיום הטיפול, ובזמן המעקב (לאחר 6 חודשים) נשאר מצבו יציב (קיבל שוב ציון 13)

בשאלון שמודד דיכאון קיבל לפני שהתחיל בטיפול ב"חשיפה ממושכת" ציון של 17 (שמשקף דיכאון ברמה בינונית)  וירד לציון 9  (שמשקף דיכאון קל) בסיום הטיפול ב"חשיפה ממושכת".

אז מה כל כך מדהים בסיפור הזה?

ראשית, שללא טיפול בפוסט-טראומה, האדם לעתים סובל במשך שנים, ללא הטבה.

שנית, שלעתים טיפול פסיכיאטרי סטנדרטי וטיפול שיחתי סטנדרטי אינם מביאים לשיפור במצב הפוסט-טראומטי.

ושלישית, שניתן בעזרת טיפול יחסית קצר להביא להקלה משמעותית, ואפילו להחלמה, גם במצב פוסט-טראומטי ממושך וחמור.

אז הסיפור מדגים את הכוח של הטיפול של "חשיפה ממושכת" במצב פוסט-טראומה וכמה חשוב לעבור אותו.

"חשיפה ממושכת" נחשבת כ"ספינת הדגל" של הטיפול במצבי פוסט-טראומה.

צלצלו אלי

050-2064065