יום שלישי, 21 ביוני 2011

חוסן ועמידוּת ( Resilience )



חוסן ועמידוּת פירושם
הסתגלות חיובית מול לחץ או טראומה.
היכולת לשמור על תיפקוד טוב
אחרי חשיפה ללחץ.


יכולות אלה הן יותר שכיחות ממה שחשבו אנשי המקצוע.
יכולת ההתאוששות קשורה לגורמים

גנטיים, ביולוגיים פסיכולוגיים וסביבתיים.

___________________________________

החוסן (או העמידוּת) מתבטאים ב

· יכולת להסתגל לשינוי (גמישות)
 · האדם חושב "אני יכול להתמודד עם מה שבא"

· מנסה לראות את הצד ההומוריסטי בדברים
· חושב "התמודדות עם לחץ יכולה לחזק אותי"

· נוטה להתאושש אחרי מחלה או קושי
· יכול להשיג מטרות למרות קשיים

· יכול להישאר ממוקד גם תחת לחץ
· איננו מרים ידיים בקלות בשל כישלון

· רואה את עצמו כאדם חזק
· יכול להתמודד עם רגשות לא נעימים


ותכונות נוספות:

· אוהב אתגרים
· יודע מתי לפנות לעזרה

________________________________

אפשר לנסות להקנות מהילדות כישורי חיים

· גמישות

· הומור

· אופטימיות

· ובטחון עצמי
_______________________________________

חשוב להבין שלפנות לקבלת עזרה
זה כוח

לא חולשה.
________________________________________

יורם צדיק
פסיכולוג קליני בכיר

צלצלו אלי
050-2064065


יום ראשון, 19 ביוני 2011

טראומה נפשית


טראומה היא פגיעה על-ידי גורם חיצוני , הגורמת לפגיעה או ל"פצע" , פגיעה של אירוע חזק על פי סולם אובייקטיבי וסובייקטיבי. אלמנט מרכזי שהאדם חווה, היה עד, או התעמת עם מצב שבו  היתה סכנה לחייו או לשלמות גופו, והגיב בפחד חריף, אימה או חוסר אונים. ללא טיפול הפרעה פוסט טראומטית  גורמת לסבל רב, מצוקה וקשיי תפקוד רבים.





טראומה ביוונית פירושה פצע או חבלה.

טראומה פירושה פגיעה על-ידי גורם חיצוני (מירי, מפגיעה בתאונת דרכים, מנפילה), ולא ממחלה, המתפתחת בתוך הגוף.

אירוע הגורם לפגיעה או ל"פצע" הוא אירוע טראומטי.

מדובר בפגיעה של אירוע חזק.

האם מדובר בארוע חזק וחריף על פי סולם אובייקטיבי, או שמדובר בארוע חזק סובייקטיבי, שהוא חזק ופוגע לאדם מסוים ואילו אדם אחר יגיב אליו כאל ארוע לא פוגע?

ב DSM (ספר האבחנות של האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה) אירוע טראומטי מוגדר כ-

1.מצב שבו האדם חווה, היה עד, או התעמת עם מצב שבו -

§היתה סכנה לחייו או לשלמות גופו, או חווה איום במוות או בפגיעה פיזית;

§או שהוא חווה מוות, פגיעה פיזית או איום בהם בקשר לאחרים;

§או שקיבל ידיעה על מוות אלים או לא צפוי, או איום במוות או בפציעה של חבר משפחה או אדם קרוב.

2. הגיב למצב בתגובת פחד חריף, אימה או חוסר אונים.

יש בקריטריון הזה חלקים אוביקטיביים (האדם היה בסכנה לחייו או לשלמות גופו), אבל גם חלקים סובייקטיביים (התגובה של האדם, כשהאדם חש איום על חייו או על שלמות גופו, גם אם אחרים לא היו מגיבים כך, וגם אם למעשה לא היתה סכנה אמיתית).

יש לציין שרבים אינם מפתחים הפרעה פוסט-טראומטית, למרות שעברו אירוע המתאים להגדרה המפורטת למעלה.

ניתן לומר שקיימת הפרעה פוסט-טראומטית רק אם יש סימפטומים חודש לאחר האירוע הטראומטי.

החוויה הטראומטית פוגעת פגיעה רב-מימדית: בתהליכים ביולוגיים, בתהליכי התניה ולמידה , בתחום הפסיכולוגי ובתחום החברתי.

יש הבחנה בין טראומה בבגרות (לאחר שהאישיות מעוצבת) לבין טראומה המתרחשת בילדות.

יש הבחנה בין טראומה מאירוע מוגדר (במקרים רבים חד-פעמי), לבין טראומה מצטברת (לדוגמא, בפגיעה מינית, באלימות במשפחה, בדרך כלל בילדות).

טראומה הנובעת מאירוע מוגדר מכונה "טראומה פשוטה" ואילו טראומה מצטברת מכונה "טראומה מורכבת".

טראומה בבגרות בדרך כלל קשורה לארוע חד-פעמי, יחד עם זה תתכן גם סדרת אירועים טראומטיים (כגון: בשירות צבאי של חיילים קרביים, במצב מלחמתי מתמשך, בחיים באיזור מוכה התקפות טילים, ובשירות משטרתי שעוסק בפשעים אלימים).

טראומה בילדות בהרבה מקרים היא טראומה מצטברת , והיא במקרים רבים אינה מתבטאת בסימפטומים המאפיינים את המצב הפוסט-טראומטי בבגרות, אלא בהפרעות בהתנהגות ובמאפייני האישיות, הנובעים מהשפעת האירועים הטראומטיים על התפתחות האישיות.

יורם צדיק
פסיכולוג קליני בכיר

צלצלו אלי
050-2064065




הטיפול ב"חשיפה ממושכת" - Prolonged Exposure

הטיפול בחשיפה ממושכת הוא שיטת טיפול קוגניטיבי התנהגותי, ממוקדת וקצרה, לטיפול באנשים שחוו טראומה (אירוע מסכן חיים) ופיתחו הפרעה פוסט-טראומטית.

הפרעה פוסט-טראומטית היא הפרעה קשה, הפוגעת באיכות החיים ובתיפקוד של האדם, ויש לה נטיה להפוך לכרונית.

ללא טיפול יש הממשיכים לסבול מההפרעה זו שנים רבות, ואף עשרות שנים.

הטיפול ב"חשיפה ממושכת" עוסק בהתמודדות ישירה עם החוויה הטראומטית ועם ההימנעויות שבאו בעקבותיה.

הטיפול כולל 5 אלמנטים:

1. מתן מידע והסברים( psycho-education) אודות הרציונל לטיפול ועל תגובות שכיחות לטראומה.

2. לימוד הרפיה (בד"כ תרגילי נשימה)

3. חשיפה בדמיון (imaginal exposure) – האדם מתבקש לשחזר מחדש את הזיכרונות של סיפור האירוע הטראומטי.

החזרה שוב ושוב כעל סיפור האירוע הטראומטי מביאה להתרגלות, להבנה שההיזכרות בטראומה אמנם מעוררת חרדה, אך לכשעצמה אינה מסוכנת.

החזרה גם מביאה לאירגון סיפור הטראומה.

4. חשיפה במציאות (in vivo exposure) – האדם מתבקש להתמודד עם מצבים מעוררי חרדה, מהם הוא נוהג להימנע.

ההתמודדות עם ההימנעויות מלמדת שהחרדה יורדת אם נשארים במצב מספיק זמן.

ההתמודדות עם ההימנעויות מחזקת תחושת מסוגלות ויכולת.

5. עיבוד קוגניטיבי - עיבוד התכנים והמחשבות, ותיקון של חשיבה לא מסתגלת שנוצרה בעקבות הטראומה.

הטיפול בן 8-15 פגישות בנות שעה וחצי, בדרך כלל בתדירות של אחת לשבוע.

הטיפול דורש מצב יחסית יציב ברמת הסימפטומים ובטיפול התרופתי.

הטיפול דורש נכונות של האדם להתמודד באופן ישיר עם שיחזור החוויה הטראומטית (בחשיפה בדמיון) ונכונות לבצע משימות והתמודדות עם סימפטומים של חרדה (בחשיפה במציאות).

הטיפול הוגדר כ"ספינת הדגל" מבין הטיפולים המובילים בעולם בטיפול בהפרעות פוסט-טראומטיות ונמצא כיעיל מאוד בעשרות מחקרים מבוקרים ובנסיון הקליני בארץ ובעולם, ומביא במקרים רבים להחלמה או להקלה משמעותית בסימפטומים.

שיטת טיפול זו גובשה על ידי פרופ' עדנה פואה מאוניברסיטת פילדלפיה, ובהמשך נבדקה בעשרות מחקרים מבוקרים.

יורם צדיק
פסיכולוג קליני בכיר
מטפל ומדריך בשיטת "חשיפה ממושכת"
צלצלו אלי
050-2064065